זרקור מתערוכת אדמה: אליה זילברברג

עבדתי עם אליה במשך שנים רבות. במהלך פרויקט אדמה נסענו יחד בקארפּוּל, ובמהלכה שוחחנו, דיווחנו על רעיונות והעמקנו את המחשבה על האפשרויות השונות. אני מעריכה מאוד את הישירות, השנינות והחוכמה שלה, ושיתוף הפעולה בתערוכת אדמה היה עבורי שמחה גדולה. אליה היא אמנית ומורה לאמנות, תושבת עלי, היוצרת במגוון מדיות. עבודותיה חקרו בעבר נושאים כמו צרכנות, החברה הישראלית, שפה, התנ"ך וסיפורה האישי. במהלך השנים אצרה תערוכות, פיתחה סדנאות אמנות ככלי להעצמה אישית ומלמדת במסגרות מגוונות, ביניהן מרכזי מחוננים ואולפנות. ביצירתה ובדרכה החינוכית, אליה משלבת חיבור בין זהות, יצירה וקהילה. בתערוכת אדמה מופיעות ארבע עבודות של אליה, שתיים מהן נוצרו לאחר הפגישות בין האמנים. פסליה, העשויים חומרים טבעיים ומצויים, מרגישים מושרשים ופיוטיים כאחד – צומחים במובן המילולי מהאדמה שסביבה. עבודה מרגשת במיוחד חמותי הגיבורה ז”ל מספרת את סיפור חמותה, ניצולת שואה. דיוקנה נבנה כולו מהחומרים שהשאירה אחריה: הפנים רקומים מחוטי התפירה שלה, והשיער הוא סוודר לא גמור עם מחטי סריגה תקועות בו – זיכרון עדין ומוחשי שהפך ליצירה. עבודה נוספת, המתנה היא קולאז’ המוקדש לגבעות יהודה ושומרון, כמתנה מאלוהים. בקולאז’ מופיעים ציציות בצבע ירוק-צבאי, המסמלות את הקרבה של הציבור הדתי-ציוני בשמירה על המתנה הזו. שני הפסלים הנוספים, ציונות דתית: תבנית חשיבה ו־ מן האדמה עשויים מחומרים טבעיים שנאספו מסביבתה, ומשקפים את מחזורי הצמיחה, הקהילה והשורשיות המאפיינים את חייה ואת חזון היצירה שלה. גללו לתמונות בכדי לראות מקרוב את אליה ואת יצירותיה המדהימות, ולחגוג את העומק, היופי והמחשבה שהיא מביאה ל אדמה .